החלטה בתיק עת"מ 4310-11-12

בפני בקשת העותרים (ו/או: "המבקשים") לפטור מתשלום אגרה בעתירה מנהלית שהגישו, במסגרתה הם תוקפים את החלטת משרד הפנים (להלן: " המשיב") שלא להעניק למבקשת 2 מעמד של תושב, במסגרת איחוד משפחות.

המבקשים טענו כי מצבם הכלכלי בכי רע וכי אין ביכולתם לעמוד בתשלום האגרה לבית המשפט. כן טענו המבקשים כי להם ארבעה ילדים קטינים אשר סמוכים על שולחנם וכי המבקשת נמצאת בחודש תשיעי להריונה, לקראת לידה, ואמורה ללדת בניתוח קיסרי. המבקשים וילדיהם מתקיימים אך ממשכורתו של הבעל בסך 5,000 ש"ח.

המבקשים טענו כי ייצוגם על ידי עורך דין פרטי נעשה עבור תשלום סמלי.

המשיב בתגובתו מתנגד למתן הפטור מאגרה.

המשיב טען כי המבקשים אינם עומדים בתנאים לפטור סטטוטורי לפי תקנה 19 לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 (להלן: "התקנות"), לרבות זכאות לייצוג מטעם הלשכה לסיוע משפטי וכן כי לא מתקיימים בהם התנאים המהווים ראייה לכאורה להעדר יכולתם לשלם האגרה לפי תקנות 14(ד)-(ה) לתקנות.

המשיב טען כי המבקשים לא הוכיחו את היעדר יכולתם לשלם אגרה וכי התצהיר שצורף אינו מפורט דיו ואינו נתמך במסמכים מתאימים להוכחת טענתם לפטור מאגרה. כן טען המשיב כי המבקשים לא הציגו תמונה מלאה אודות מצבם הכלכלי, הכנסותיהם ונכסיהם כנדרש בתקנות. כך למשל לא צירפו דפי חשבון בנק, פרט לעמוד בודד בו שורה אחת, ממנו לא ניתן ללמוד אודות הכנסותיהם של המבקשים, רמת חייהם והיקף נכסיהם הפיננסים, כל שעולה מדף החשבון הבודד הוא שבמהלך חודש אוקטובר 2012, היו המבקשים לרוב ביתרת זכות בבנק. לעניין זה הפנה המשיב לבש"א 6669/94 מגרפטה נ' מנורה בע"מ, תק-על 95 (1) 406 (ניתן ביום 2.2.1995).; בה"נ 6857/00 רוטה נ' נצבטייב, פ"ד נד(4) 707, עמ' 712, (ניתן ביום 19.10.2000).

עוד טען המשיב כי המבקשים לא פנו ללשכת הסיוע המשפטי ובחרו לשכור שירותיו של עורך דין בתשלום, וכי על אף שטענו כי משלמים לו סכום סמלי, לא הוכיחו טענתם זו ולא הסבירו טענתם לאי יכולתם לשלם את האגרה, כפי שמשלמים את שכרו של עורך דינם.

לטענת המשיב, עצם שכירת שירותי עורך דין על ידי המבקשים, יש בה כדי להעיד על קיומה של יכולת כלכלית, כפי שכבר נקבע בפסיקה. לעניין זה הפנה המשיב לבש"א 30429/05 אלי תורג'מן נ' משרד הרישוי הנהלת בתי המשפט - המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות [פורסם בנבו] (ניתן ביום 1.5.2005).

דיון והכרעה

על פי תקנה 2 לתקנות, המביא הליך בפני בית משפט ישלם את האגרה הקבועה בדין.

יחד עם זאת, תקנה 14 קובעת אפשרות למתן פטור מאגרה למי שאין ביכולתו לשלם את האגרה.

14".        (א) בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה..."

ברע"א 897/99 ישראל ליטמן נ' אלדד שביט, תק-על 99(4), 239 (ניתן ביום: 16.12.99) נאמר:

"הלכה היא כי המבקש פטור מתשלום אגרה או הפקדת ערבון מחמת עוניו חייב להיכבד וליתן לבית המשפט תמונה מלאה ועדכנית של מצבו הכלכלי (רע"א 3297/90 רביבו נ' בנק הפועלים, תקדין עליון 1119 (3)90). כמו כן, על המבקש ליתן פרטים על הוצאותיו וצרכיו כדי שבית המשפט יוכל לעמוד על יכולתו הכלכלית לשאת בתשלום האגרה או הערבון בסכום שנקבע.

הימנעות מכך או מסירת פרטים חלקיים ולא מפורטים מצדיקים דחיית הבקשה (בש "א 287/92 מאור נ' מדינת ישראל ואח', תקדין עליון 361 (1)92).

... ו

יתר על כן, הלכה היא כי המבקש פטור מאגרה או ערבון חייב להוכיח בטרם יזכה בפטור שעשה נסיונות למצות את כל אפשרויותיו גם לגייס כספים ממקורות אחרים, לרבות בני משפחה וידידים (בש"א 494/95 שמעוני נ' שמעוני, תקדין עליון 1211 (1)95)."

עוד נאמר בבש"א (חיפה) 3190/01 הרטן מלונאות ונופש נ' מדינת ישראל, תק-מח 01(2) 7538,7537 (ניתן ביום: 19.6.01):

"המבקש פטור מתשלום אגרה אינו יוצא ידי חובתו רק בכך שהוא מוכיח כי אין בידו כספים זמינים העומדים לרשותו. עליו להוכיח כי אין בבעלותו נכסים היכולים להוות תשתית לגיוס כספים לתשלום האגרה, בין אם בדרך של מימוש נכסים ובין אם בדרך של קבלת הלוואה על בסיס אותם נכסים:נ ראו בש"א 4667/90 יוסף אלפסי נגד שושנה אלפסי, תקדין עליון 90 (4) .132